מצא את הספק המתאים לך

העוזר האישי שלי

מברוק! – תנו ללעוס בשקט!

באילו עוד הזדמנויות אנחנו נדרשים לעבור שש פעמים בתוך שעה וחצי ממצב אכילה למצב ריקוד למצב אכילה למצב קפיצה למצב אכילה למצב הרמה….וחוזר חלילה?

צפיות (8370)
תגובות (4)
אסף | תאריך 30/07/2012

פעם ,”כשהיינו צעירים”, המשוואה היתה פשוטה – אכלת בשווארמה של ניסים, תכאב לך הבטן. דפקת נקניקיה ביציאה ממועדון ב-4 בבוקר, תסבול למחרת. נשנשת אוכל רחוב בבוליביה, הקאות מובטחות. נסעת להודו, העמבות כבר בפנים.

אבל מאז התבגרנו קצת, אנחנו מזמינים בצהריים שניצל בצלחת ולא בפיתה, מנשנשים אדממה במקום גרעינים, אוכלים “מעדן טופו”, בקיצור – רק בריאות. שום דבר לא הכין אותנו לכאב הבטן שינבע דווקא מהמצווה הכל כך קדומה וחיונית  -

לשמח חתן וכלה

וכך מצאתי את עצמי, בחתונת חברים, ולאחר ששרדתי את התור בדרך לנישוק-חתנכלה-מתחת לחופה (שקצת מזכיר תורים למוצרי מזון בסיסיים בברית המועצות), מתיישב לשולחן, שולחן אבירים. בוחן ודוגם את הטאבולה עם החמוציות, את הסלט גזר-סלק המשובח, ובעוד אני מתפעל מהשילוב הנדיר בין חציל לטחינה, מתחילים להשמע להם צלילים ראשונים מרחבת הריקודים. נעימות בספרדית קלה (“אמא של הכלה ארגנטינאית, לא ידעת?”) ב”זמן מסך” זול שנמכר כשוחד להורים. מיד קפצנו כולם, הרי אנחנו לא רוצים שהרחבה תראה ריקה בתמונות, נכון?

עוד אנחנו מתחבטים שוב ושוב האם סלסה ומחיאת כפיים בכפיפה סביב הכלה מתאימים זה לזה, והנה קטע הדיג’י בתנועה חדה את המוזיקה. שבו, יש מנה ראשונה. דג? פרגית בפילו? נו שיהיה פרגית. עוד ביס ועוד ביס והנה חברנו החליט שמספיק – ערב טוב לך! זועק ליאור נרקיס, והפעם אנחנו זורקים מזלג וסכין ורצים נחושים יותר, בטוחים יותר, למרכז הרחבה. למרות המעבר החד אנחנו לא חשים מטרד. כנראה כי אכלנו בסך הכל עוף, ועוף הרי זה ציפור.

מנה עיקרית וסבתא שבאה מאהבה

הערב מתרומם. עוד מזרחי אחד, קצת רוק ישראלי לגיוון, באה מאהבה, ריקוד ראשון עם הסבתא, זורחת מאין כמוה, ו…הופ! המנה העיקרית מוגשת לשולחן. אכזבה קלה על פני הרוקדים, אבל מצווה זו מצווה. מתיישבים. סטייק אנטריקוט, נאה, עשוי מדיום בדיוק! קשה לעשות סטייקים טובים בחתונות, כנראה שמישהו יגיד. אבל הנה הצליח להם. נו בטח, מה, זה 350 שח למנה כאן! ועוד יום חמישי, תחשב לבד.

עוד ביס ועוד ביס, ודרמה נוספת מתפתחת לה… הופה! עומר אדם שואג. אני מסתכל על הטרוף ברחבה, קורץ ימינה לעבר הצלחת – חצי מהסטייק עוד שם! מה עושים?… טוב עוד כמה ביסים ואבוא. הסכין יורדת שוב לחיתוך, וברגע האחרון “חבר” תופס לי את היד ומושך בחוזקה “בחתונה שלך שאנשים ישבו לאכול! בוא כבר, זה השיר האהוב עליו”. חצי-סטייק ואני נפרדים, אנחנו נזרקים למרכז הרחבה המתהווה מחדש. שאריות בשר עדיין בשיניים, הבטן מתחילה לעשות קולות ראשונים. השמחה גוברת והדיג’יי מגביר הילוך לקראת אחד הפיקים של הערב – אנחנו מאמינים בני מאמינים! זה כבר דורש חיבוק+קפיצה+ סיבוב סביב החתן. מדי פעם אתה שומע איזה גרעפס בטעם פרה של אחד מהחבר’ה, מבליח בתוך ההקפה. בשלב הזה הבטן שלי מרגישה כבר כמו קוביית קרח בשייקר בזמן הכנת קפירינייה. אבל כל סיבוב סופו להגמר.

ויש כאלה שנגמרים – אבל מיד אחריהם מגיע הכסא המיוחל, עטוף בלבן, החתן מתיישב עוד לפני שמישהו החליט להרים אותו, וכך נדרשים לא פחות מ22 גברים עם בטן מלאה כדי להרים גבר ממוצע. אני זוכר יחס של אחד-על-אחד בצבא.

מתקפת הקינוחים

עוד אנחנו אוספים איכשהו את עצמנו ומנסים להתאושש, והקינוחים תוקפים. עמדה אחת של סופלה שוקולד, מלבי, ובקלאווה. בשולחן נוסף פירות העונה. למי שפספס, קרטיבי שוקולד קטנים וטראפלס מוצאים את דרכם עד אלייך.

חשבתם שזה נגמר?

 34 דקות בדיוק אחרי כפית המלבי האחרונה, אני עדיין מנסה להוציא קוקוסים עקשנים מהשיניים (על שאריות האינטרקוט ויתרתי מזמן), והנה, המבורגרונים קטנים מתיישבים להם בצד, ביישנים, למקרה שאחד האורחים חטף מאנץ’ בשעה 22:53. קצת חבל להשאיר אותם לבד… טוב נו, שים לי עגבניה, מיונז, קטשופ, בעצם הכל, שיהיה.

אינפקטד מאשרום, שמופיעים מיד אחר כך, ומפרידים בתנועה חדה בין אלה שהערב הזה הסתיים בשבילם לאלה שמחוייבים להשאר עד “יחד, לב אל לב”, גורם לי למחשבות רוחניות יותר –

באילו עוד הזדמנויות אנחנו נדרשים לעבור שש פעמים בתוך שעה וחצי ממצב אכילה למצב ריקוד למצב אכילה למצב קפיצה למצב אכילה למצב הרמה….וחוזר חלילה?

מסקנות:

  • הצעתי אליכם – תתחשבו בנו, תנו ללעוס בשקט!
  • הסתיימה החופה – תגישו ארוחת ערב מלאה, עם כל מה שעולה על דעתכם, עם כל מה שטעמתם במשך חודשים, עם כל מה שהוספתם, כדי שלא יהיה חסר.
  • תנו לנו לפתוח כפתור, הציגו מצגות, העלו הופעות, שירו שירים שכתבתם במיוחד, וכך, רגועים ונינוחים נעבור לחלק המסיבתי של הערב. ותאמינו לי, בלי הפרעות הוא יכול להתפתח, עם תמונות יפות, רחבה מלאה, ואורחים שמרגישים קצת יותר טוב…
  • מאנץ’? רק למתמידים (ולשיכורים), אפשר לחכות עם זה בשקט עד 12-1 בלילה.
  • חתונה הפוכה? ניסו את זה כבר לפניכם. יש סיבה שעד היום היא עדיין נקראת “הפוכה”.

 

בתאבון!!

 להצצה בפוסטים נוספים של אסף – מברוק

הוסף תגובה + תגובות (4)
  1. 3.

    אם בצ’קים עסקינן מה עם כמה מילים בנושא כמה מביאים? מכר מהעבודה מתחתן, בחתונה שלו לפני שנתיים (בחורף) הבאתי 250 ש”ח, האם חוקי האינפלציה חלים? האם זה משנה שמדובר בחתונת קיץ?
    תודה!

    פנינה / 
  2. 2.

    אש! מדויק וקורע. אסף אתה מלך! איך מזמינים אותך לחתונה שלי?

    עדינה / 
  3. 1.

    פוסט מעולה וכל כך נכון!

    יונתן / 
+ עוד עסקים

אפשרויות תגובה נוספות

התחברות לאתר

?עדיין לא נרשמת

הוספת תגובה חדשה

לא יוצג באתר

כניסת רשומים

הזן את פרטי הגישה שלך לאתר

שכחתי סיסמא

נשלחה לך סיסמא למייל!

בטל